אומן תרם יצירה בשווי $18,000 לישיבת לב תל אביב: "לחזק את המקום שנפגע מהמלחמה"
- חשבון ישיבת לב תל אביב
- 30 במרץ 2025
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 10 ביוני 2025
האמן אריאל בבינסקי, שם חם בעולם האומנות הבינלאומי, תרם את אחת מיצירותיו הייחודיות שהושפעו מאירועי השבעה באוקטובר לישיבת ההסדר לב ת"א–שיר לנריה , כדי לסייע למקום להשתקם מהמלחמה.

היצירה מבוססת על דמותו של בן זוסמן הי"ד, לוחם בגדוד ההנדסה הקרבית 601, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה בגיל 22. בציור משולבות מילותיו האחרונות, מתוך מכתב מרגש שכתב זמן קצר לפני נפילתו. במכתבו כתב:
"אני כותב לכם את ההודעה הזו בדרך לבסיס. אם אתם קוראים את זה כנראה שקרה לי משהו. כמו שאתם מכירים אותי, כנראה אין מאושר ממני כרגע. לא סתם הייתי ממש לקראת הגשמת החלום שלי בקרוב. אני שמח ומודה על הזכות שתהיה לי להגן על הארץ היפה שלנו ועל עם ישראל. גם אם יקרה לי משהו, אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב. היתה לי הזכות להגשים את החלום והייעוד שלי ותהיו בטוחים שאני מסתכל עליכם מלמעלה ומחייך חיוך ענק... אני מלא גאווה ותחושת שליחות ותמיד אמרתי שאם אצטרך למות הלוואי וזה יהיה בהגנה על אחרים ועל המדינה. ירושלים, הפקדתי שומרים, שיום יגיע ואהיה אחד מהם."
ישיבת ההסדר הצעירה 'לב תל אביב-שיר לנריה' נמצאת בלב ליבה של העיר, בתוך בית הכנסת 'תפארת צבי' שברחוב הרמן הכהן. מסלולי ההסדר שלה משלבים לימוד תורה והעצמה אישית עם שירות משמעותי ביחידות קרביות בצה"ל, שילוב המחזק את הקשר לעם ישראל ולארץ ישראל, ומניע לעשות כל דבר בשם כל ישראל, ולמען כל יהודי באשר הוא. הסיפור של הישיבה חוצה מגזרים ונוגע בליבם של צעירי תל אביב, אף כאלה שאינם דתיים. תושבי השכונה ראו איך התרוקנו בית הכנסת והישיבה ימים ספורים לאחר השבעה באוקטובר, כאשר כמעט כל התלמידים ואנשי הסגל גוייסו. ראש הישיבה, הרב ניר יעקב מס, בעצמו התנדב לשירות מילואים, נפצע בעזה, השתקם, וחזר להילחם בשלושה סבבים נוספים.
מפגשו של האמן אריאל בבינסקי עם ישיבת ההסדר התחיל מספר ימים לפני ה7.10.
"הלכתי ביום כיפור 2023 (כמה ימים לפני השבעה באוקטובר) לתפילת נעילה בכיכר דיזנגוף. הייתה שם מחאה אלימה שהפריעה לתפילה, אז הלכתי לחפש בית כנסת באזור להתפלל בו. זכרתי שהיה אחד ברחוב הרמן הכהן, וכך הגעתי לראשונה לבית המדרש. מי שפגש אותי שם היה ידידיה. הוא נתן לי את המחזור ליום כיפור שלו. כמה ימים לאחר מכן, באחת מההליכות הליליות שלי, עברתי ליד הישיבה וראיתי את דביר נהרי. התחלנו לדבר והתחברנו, וסיפרתי לו שכבר זמן מה אני רוצה להתחיל להניח תפילין. הוא הביא לי תפילין כמה שבועות לאחר מכן... בישיבה גיליתי שתלמידיה הם חוד החנית של המלחמה. הם אלה שמשלמים את המחיר היקר מכל משום שהם אלה שמתנדבים לשרת בתפקידים המסוכנים ביותר. הם אלה שמסתערים, הם אלה שמסכנים את חייהם כדי שאנו נוכל לחיות עוד יום במדינה שלנו. הם מותירים הכל מאחור כדי להילחם למעננו, ובכך הם הגב החזק לא רק של היהודים בארץ ישראל, אלא של היהודים ברחבי העולם כולו. זה כבוד גדול בשבילי לקחת חלק בעשייה של הישיבה, ולתרום יצירות שיסייעו לשיקומה בעקבות נזקי המלחמה. זה כבוד גדול עוד יותר לתרום ללוחמים שלעיתים אין להם בית אחר מלבד הישיבה, שלעיתים אין להם לאן ללכת."
יצירותיו של בבינסקי מתמקדות בחוויית האנושיות. הוא מסיר את הזוהר המיותר שמזוהה עם דיוקנאות מסורתיים, ומותיר את הצופה עם מהות גולמית. ביצירותיו, הוא משלב שכבות של חומרים שונים – קרעי דפים, צילומים, צבעי אקריל, פחם – כמטאפורה לטבע הרב מימדי של האנושיות. יכולתו לאתגר את מורכבות החווייה האנושית הזניקה אותו אל נוף האומנות העכשווית. במילותיו, "אני רוצה ליצור משהו שהוא תיעוד של משהו אחר. לזקק חוויה שלכאורה מאוד מורכבת. אני רוצה פשוט להראות אותה." גישה ייחודית זו מבדילה אותו מאמנים אחרים. הפשטות, המיידיות, האינסטינקטיביות, הרצון לתקשר ישירות עם הצופה – כל אלה חושפים את המצב האנושי העמוק ביותר.
לרכישת היצירה (וקבלת זיכוי מס בגין תרומה), אנא השתמשו בדף התרומות הרשמי של הישיבה. לאחר שתרמתם, העבירו את החשבונית לגזבר הישיבה, ישי דוד תורג'מן, בטלפון 050-4717764. אנחנו נטפל בכל השאר ונשלח את הציור אליכם בחינם לכל מקום בעולם!
למידע נוסף על הישיבה, הנה סרטון שהוכן על ידי תלמידים שעדיין לוחמים בעזה ובלבנון: